נירה רוסו אכלה את הלחמניות הממולאות שלנו וכתבה עליהן ב-7 ימים של ידיעות אחרונות.
בסניפי ״פסטה דלה קזה״ אפשר למצוא בימים אלה מעין מהפכה ים-תיכונית אחת קטנה: כעין לחמניות גדולות מגולגלות מבצק פוקאצ׳ה (לא, לא קלצונה), שבין קפליהן יש חצילים קלויים פלפלים קלויים או תרד או גבינות.
הבעלים, משה בראל, מגלגל ואופה אותן בהשראת טורקיה ומטבח הלדינו, שניהם ערש גידולו. סבתא שלו קראה לזה ״רוזה״ -״שושני״ בצק פיקנטיות. התוצאה היא מעדן.
מה עושים? אם לא טורפים אותן, כשהן טריות וחמות, קונים אותן הביתה, חותכים כל לחמנייה לפרוסות ומחממים על יבש, ללא שומן, משני הצדדים במחבת עם ציפוי אל-דבק ומיכסה. מניחים על סלט ירוק רענן שמתחתיו יש שלולית ויניגרט קטנה, וזה הכל, או שולחים את הפרוסות הפריכות והעשירות להצהיל מרק ירקות.